בס"ד

 

הורים, תלמידים יקרים וכל בית יב"ע נר תמיד, 

שלומות ואור

 

בגמרא במסכת שבת מובאת מחלוקת בין בית שמאי ובין בית הלל כמה נרות מדליקים בחנוכה. לדעת בית שמאי ביום הראשון מדליקים שמונה נרות, ביום השני שבעה נרות, "פוחת והולך" עד שביום השמיני מדליקים נר אחד בלבד. בית הלל חולקים, ולדעתם ההפך הוא הנכון. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ביום השני שני נרות, "מוסיף והולך", עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.

חלקו אמוראים בטעם המחלוקת, ולפי דעה אחת טעמם של בית שמאי הוא "כנגד ימים הנכנסין" (ביום הראשון עתידים להיכנס שמונה ימים וכו') וטעמם של בית הלל הוא "כנגד ימים היוצאין" (ביום הראשון "יצא" יום אחד וכו').
השאלה הנשאלת היא מדוע חשוב לבית שמאי לדעת כמה "ימים נכנסים", ומדוע חשוב לבית הלל לדעת כמה "ימים יוצאים".
נראה לומר שנקודת המחלוקת בין בית שמאי ובית בית הלל, מהו הדגש בנס פך השמן.
בית שמאי מדגישים את הפוטנציאל שבנס, ולכן ביום הראשון (כך התברר בדיעבד) היה בפך פוטנציאל ניסי של שמונה ימים, ופוטנציאל זה הלך ופחת עד שביום השמיני היה בכוחו להדליק נר אחד בלבד.
בית הלל, לעומת זאת, מדגישים את הנס שהתגלה בפועל. ביום הראשון מדליקים נר אחד, כיוון שבפועל זה היה היום הראשון של הנס ("ימים היוצאים"), והנס הלך והתעצם, עד שבסופו של דבר התגלה שניתן להשתמש בפך אחד קטן שלכאורה ניתן היה להדליק בו רק יום אחד, שמונה ימים.
ההלכה נפסקה כידוע כדעת בית הלל, ואנו שואלים מה ניתן ללמוד מהלכה זו לימינו.
חז"ל לימדו אותנו שהדרך להתקדמות בלימוד, היא תהליכית, עד כדי כך שבגמרא (מסכת פסחים דף נ עמוד ב) נאמר בשם רב יהודה שאמר בשמו של רב: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה". כלומר, למרות שלימוד תורה לשמה הוא הלימוד המרכזי שאליו אנו שואפים להגיע, ההדרכה של חז"ל היא ללמוד בראשית דרכנו ש"לא לשמה", ואם נתמיד בכך נגיע ללימוד תורה "לשמה".
תלמידים הלומדים בישיבה שואלים לעיתים, מדוע נבחנים על מה שלומדים, הרי לימוד התורה המשמעותי הוא ה"לשמה", לימוד "לשם הלימוד".
נרות החנוכה, אותם אנו מדליקים על פי בית הלל, מלמדים אותנו, שהדרך "להפיץ את האור הגדול, את אור התורה", הוא תהליכי. אנו מדליקים בתחילת הדרך רק נר אחד, וביום השני "רק" שני נרות, אולם נס פך השמן מלמד אותנו שבסופו של תהליך אנו זוכים לאור גדול.
אנו מבקשים להודות לקב"ה בחנוכה, בשעה שאנו מדליקים את הנרות, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, ומתפללים שנזכה לניסים ולגילוי האורות גם בזמן הזה.

בברכת חנוכה שמח לתלמידי הישיבה ומשפחותיהם ולכלל עם ישראל

 הרב רוני דינר - מנהל התיכון